במצב תקין, המיתרים נצמדים בשעת הפקה קולית. כאשר יש שיתוק מיתר נוצר מרווח בין המיתרים בשעת הדיבור ומכאן המאמץ בדיבור והשינוי בקול. מטרת הטיפול היא לחזק את המיתר הבריא, ולהביאו לפעילות רבה יותר שתפצה על המיתר המשותק. כמו כן, מתרגלים תנוחות דיבור נוחות יותר ותיאום בין הדיבור לנשימה. טיפול ושיתוף פעולה של המטופל ישפרו את הקול במידה משמעותית.
מטרת הטיפול היא זיהוי ושינוי הרגלי דיבור לא נכונים, ורכישת דפוסי דיבור נכונים. בטיפול לומדים להפעיל את מערכת הפקה הקולית ללא מאמץ; תיאום בין דיבור לנשימה נכונה ושימוש נכון בטון ובחללי התהודה. שינויים אלה גורמים לקול צלול יותר. במידה ואובחנו יבלות קטנות הן עשויות להיעלם בסוף הטיפול. הצלחת הטיפול תלויה בשיתוף פעולה של המטופל. היא כרוכה בתירגול בבית ובשינוי הרגלים כגון: הפסקת צעקות, הימנעות מדיבור בסביבה רועשת וכד'.
בדיקת מיתרים נערכת ע"י רופא אף-אוזן-גרון. בבדיקה מוחדרת מראה קטנה לפה או לחילופין מוחדרת צינורית גמישה דרך האף. בבדיקה ניתן לראות את פעילות מיתרי הקול, תנועתיות המיתרים וסגירתם בשעת הפקה קולית, ומצבם באופן כללי: האם הם נראים תקינים, או יש עליהם בצקת, אודם, יבלות או פוליפים. לאחר הבדיקה קובעים מהו סוג הטיפול לו זקוק הנבדק.
צרידות הנמשכת מעל עשרה ימים, אצל מבוגרים וילדים, מחייבת בדיקה ע"י רופא אף-אוזן-גרון. ממצאי הבדיקה יקבעו אם הבעיה מצריכה טיפול רפואי או טיפול של קלינאי תקשורת, או טיפול משולב של שניהם.
- שימוש רב ומאומץ בהפקת הקול, דיבור בעוצמה חזקה מדי, שימוש בטון גבוה או נמוךמדי לדובר המסויים, או שימוש בתבנית נשימה לא נכונה.
- מחלה נוירולוגית, גידולים ומחלות אחרות.
- עישון, אלכוהול.
- הפרעות במערכת העיכול.
- חבלה, פגיעה או מחלה העלולים לגרום לשיתוק מיתר הקול.
- צרידות זמנית עלולה להופיע כחלק ממחלת שפעת, חום או התקררות והיא חולפת עםההחלמה.
- צרידות זמנית עלולה להופיע לאחר טיולים, מסיבות וכד', לאחר מאמץ קולי חד פעמי.
-
בעיות בקול עלולות להופיע מסיבה לא ברורה ובחלקן ממקור נפשי.
בין המצבים הנפוצים - יבלות על מיתרי הקול, פוליפים, בצקת, כיב מגע, שיתוק מיתר ואי סגירה טובה של מיתרי הקול.
קול מוערך כ"נורמלי" באם הטון, העוצמה ואיכות הצליל מתאימים לתקשורת, בהתאם למין ולגיל הדובר.
הקול הוא הצליל המופק ע"י שני מיתרי הקול הממוקמים בחלק העליון של קנה הנשימה בקופסת הגרון. הקול נוצר בשעת הנשיפה. מיתרי הקול נצמדים ויוצרים שסתום, האויר העובר דרכם מרעיד את המיתרים וגורם לתנודות. תנודות אלה יוצרות את הקול.
|
