ש: האם מלווה-תקשורת מחליף קלינאי-תקשורת?
ת: אלו שני תפקידים שונים. קלינאי-התקשורת בונה תוכנית טיפול: באיזה עזר תקשורת להשתמש, מה יהיה אוצר המילים, איך יאורגן עזר התקשורת, באיזה קצב יתווספו פריטים נוספים. קלינאי-התקשורת מתייעץ עם הגורמים המטפלים השונים (פיזיותראפיסט, מרפא בעיסוק, איש חינוך, בן משפחה ועוד) קלינאי-התקשורת מלמד בזמן טיפול להשתמש בעזר התקשורת, ומדריך את מלווה-התקשורת.
ש: איפה ניתן להשיג מידע נוסף?
ת: באתר של אייזק ישראל - העמותה לתקשורת תומכת וחליפית: http://isaac.org.il/ כתובת: ת.ד.8185 , פתח תקווה 49180; טל. 02-5335136
ש: מה הקשר בין תקשורת תומכת וחליפית ובין אוריינות?
ת: ישנו "קשר כפול" - מצד אחד האוכלוסיה המשתמשת בתקשורת תומכת וחליפית, כלומר מי שיש לו בעיות חמורות בדיבור, נמצא בסיכון גבוה יותר לקשיים לרכישת השפה הכתובה; מצד שני נראה, כי השימוש בתקשורת תומכת וחליפית מגביר את היכולת להשתלב בפעילות אוריינית ובלמידה בכלל. כאשר נרכשת שפה כתובה ניתן להשתמש בה כאמצעי נוסף ויעיל יותר לתקשורת.
ש: האם שימוש בתקשורת תומכת וחליפית מונע מילד ללמוד לדבר?
ת: לא! נסיון קליני ומחקר בעולם כולו מצביעים על כך, שתקשורת תומכת וחליפית אינה מונעת דיבור. לעתים קרובות, תוך כדי טיפול בתקשורת תומכת וחליפית, הילד מתחיל להשמיע קולות, חלקי מלים ואפילו מלים שלמות. ניתן לקיים טיפול מסורתי להפקת דיבור במקביל למתן תקשורת תומכת וחליפית.
ש: באיזה גיל כדאי להתחיל בטיפול תקשורת תומכת וחליפית?
ת: מוקדם ככל האפשר. במקרה של ילד, כל ילד זקוק לאמצעי תקשורת עם הסובבים אותו. מתן טיפול בתקשורת תומכת וחליפית, תוך כדי קידום הפקת דיבור, יפתח דרכים לאינטראקציה תקשורתית. במקרה של מבוגר - חשוב לתת אמצעי לתקשורת מוקדם ככל האפשר.
ש: מהו פלט קולי?
ת: פלט קולי מאפשר לאדם לדבר בקול. מכשיר תקשורת קולי (VOCA - Voice Communication Aid) הינו מכשיר שתוכנן במיוחד או תוכנה מיוחדת למחשב. מסר באמצעות פלט קולי עשוי להיות מוקלט מראש (דיבור דיגיטלי); או מורכב מחדש בכל פעם שהאדם מעוניין לדבר (דיבור סינתטי). רק לאחרונה ניתן להשתמש בדיבור סינתטי בעברית.
ש: מהם הסוגים השונים של תקשורת תומכת וחליפית?
ת: בד"כ נוהגים לחלק את התקשורת תומכת וחליפית לשניים: עם עזרים וללא עזרים. ללא עזרים - מה שאנו עושים בעזרת גופנו וללא שימוש בציוד - הבעות פנים, שפת גוף, מחוות (ג'סטות), שפת סימנים. עם עזרים: לוחות תקשורת, מכשיר תקשורת עם פלט קולי, מחשב עם תוכנה לתקשורת. בשימוש בעזרים לתקשורת יש לבנות אוצר מלים שיענה על צרכי התקשורת של המשתמש; כך שיוכל להביע את עצמו במצבי החיים השונים. המלים עשויות להיות מיוצגות על גבי עזר התקשורת באמצעות אובייקטים, תמונות, סמלים או מלים כתובות שלמות. אופן ייצוג המלים נבחר עפ"י יכולות המטופל ועפ"י צרכיו.
ש: מי מועמד לתקשורת תומכת וחליפית?
ת: כל אדם, ילד או מבוגר, שאינו יכול למלא את צרכיו התקשורתיים היומיומיים באמצעות דיבור טבעי או כתיבה. מדובר בילדים עם לקוי חמור בהתפתחות התקשורת והדיבור, (על רקע שיתוק מוחין, אפרקסיה התפתחותית של דיבור עכוב בהתפתחות הדיבור על רקע של פגור שכלי, ליקוי שפתי ולקויי שפה ותקשורת של ילדים על הרצף האוטיסטי ); ומבוגרים עם ליקויי דיבור נרכשים כתוצאה מתאונה או ממחלה (אירוע מוחי, מחלה נוירולוגית פרוגרסיבית - ALS, טרשת נפוצה, פרקינסון וכדומה).
ש: מהי תקשורת תומכת וחליפית?
ת: תקשורת תומכת וחליפית (A.A.C. - Augmentative and Alternative) היא התחום הקליני המנסה למצוא פיצוי, (זמני או קבוע), למגבלות של אנשים עם לקוי חמור בתקשורת בשטח הדיבור ו/או הכתיבה.
|
