בדיבור משתתפים מספר חללי תהודה: הלוע, הגרון, הסינוסים, האף והפה. דיבור אפי הוא דיבור ללא תהודה הולמת (חסימת אויר ו/או בריחת אויר). דיבור אפי מושך תשומת לב לא רצויה ומעבר לכך הוא משפיע לרעה על מובנות הדיבור ועוצמתו.
דיספרקסיה ורבלית התפתחותית (Developmental verbal dyspraxia) היא תופעה המתבטאת בדיבור בלתי-ברור, שיבושי היגוי רבים וקושי בהגיית רצף מילולי. זאת כנראה כתוצאה מליקוי בתכנון תנועתיות אברי ההיגוי למטרות דיבור. יש חשיבות רבה להתערבות מוקדמת ככל האפשר של קלינאית תקשורת, על מנת לסייע לילד לרכוש את צלילי הדיבור ולהגיע לדיבור מדויק ועקבי.
ליקוי בשמיעה הינו אחד הגורמים לשיבושי היגוי, לכן מומלץ לבצע בדיקת שמיעה בכל מקרה של היגוי לא תקין.
הקשר בין אכילה לדיבור אינו חד משמעי. קושי באכילה יכול לרמוז לעיתים על קושי בדיבור, או אפילו להסביר לנו צורת דיבור מסוימת. זאת מאחר ובשתי הפעולות אנו משתמשים באותם אברים. כאמור, קושי זה אינו חד משמעי ולא תמיד ניתן לקשור בין שתי התופעות.
התפתחות צלילי הדיבור אצל ילדים (ההתפתחות הפונולוגית) מתרחשת בשלבים, וכל שלב צפוי להופיע בטווח זמן משוער במהלך התפתחות הילד. ליקוי בהיגוי פירושו קושי בהפקת הגה או הגאים מסוימים - בשלב שבו היו צריכים להיות מופקים באופן תקין. מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת כאשר קיים חשש לליקוי בהיגוי, כדי לערוך אבחון ולהמליץ על טיפול בהתאם. (לדוגמה : ילד בגיל 5 עדיין לא הוגה את העיצור/k/ ואומר: /תדור/ במקום כדור, או /תית/ במקום /תיק/). האם יש מקום לפנות לקלינאי תקשורת לבדוק את השיבוש, או שאין מה לדאוג בינתיים? תשובה: העיצור /k/ נרכש לרוב בסביבות גיל 3 וחצי שנים. אם ילד בגיל 5 עדיין לא רכש אותו יש בהחלט מקום לפנות לברור אצל קלינאי תקשורת.
|
